מפרשים:
1 גמ׳ לר׳ ישמעאל וכו׳ במעי אשה טהור כצ״ל:
2 תוס׳ הנמדה"ק ד"ה כי קאמר וכו' ואפי׳ רצוצה תחת אבנים שלא תטמא כצ"ל. נ"ב בתמיהא:
3 בא״ד דהויא כחלל לטמא במשא. נ"ב כמו יטמא כלומר בדין הוא דליטמא במשא:
4 בא"ד נמי תנינא בלע טבעת כצ"ל:
5 רש"י ד"ה אמאי וכו׳ אותו מגע חבור בית הסתרים כצ"ל:
6 ד"ה שלשה וכו׳ חזי לעניים ולעשירים. נ"ב לכאורה תמיהא רבתא היא דהא בהדיא אמרי׳ בפב"מ כו ב׳ שלש על שלש לא חזי אלא לעניים לא לעשירים. איברא כי דייקינן ודאי שפיר קאמר דאין חלוק בין שלשה על שלשה לשלש על שלש בטומאה אלא במדרס הוא דבעינן שלשה לכל אדם ובשאר טומאות סני בשלש ואף לעשירים כדתנן פכ"ז דכלים הבגד מיטמא משום שלשה כו' למדרס ומשום שלש כו׳ לטמא מת וה"נ ילפינן בפב״מ דשלש כו׳ הוי בגד לטומאת שרצים. ש"מ דחזי נמי לעשירים משו"ה בר קבולי הוי בר ממדרס דלא חזי וה"נ לענין קבולי טומאה ואמר דחשיב לעניים ולעשירים זה ברור דלא מפלגינן בהו חסר איזה תי׳:
7 ד"ה אלא שאם וכו׳ טומאת מדרס שהוא אב הטומאה וטומאת מגע שהוא ראשון ואינה כצ"ל: